“מי שהוא האלפא והאומגה עליו לחבר סיום טוב עם התחלה טובה, באמצעות אמצע איתן.” – האב סוּזֶ’ה
הארכיטקטורה העדינה, אך עם זאת אדירה, של חזיתות הכנסיות והקתדראלות שהחלה להתפשט בצרפת במאה השתים-עשרה, קיבלה השראה מחזונו של האב סוז’ה על ירושלים חדשה של זכוכית ואבן. הארכיטקטורה הגותית, שנוסדה על ידי גילדות אומנים אנונימיות בהיקף מרשים, השתמשה בגילופים ובחלונות צבועים כדי להציג סיפורים אזוטריים רבים ולציין אירועים בנצרות ומחוץ לה. העיצוב ותוכניות הקרקע מרמזים על מצבו הארצי של האדם ועל אפשרויותיו השמימיות, ובאמצעות שליטה מוחלטת בחלל העליון, באור ובקול, גורם החלל הפנימי לרוממות התודעה הרגילה לנוכחות אלוהית מרקיעת שחקים.