“בהגיעך לסוף תפילתך, חפש אחר חסדו של אלוהים וזכור את אללה עוד יותר.” – הקוראן
האיסלאם נוסד על ידי המנהיג הדתי הגדול מוחמד במאה השביעית לספירה. פרוש השם ‘איסלאם’ הוא “הכנעה” או הכניעה המוחלטת של האדם לאלוהים. הכתבים האיסלאמים מתמקדים בהתמסרות מוחלטת זו לאלוהים, בנוכחות השמימית, ובשיטות המעשיות כמו הקריאות היומיות לתפילה, שבאמצעותן המאמינים יכולים לכוון את מחשבתם אל אלוהים ולנטוש את טרדות העולם. כנביא וכשליח האלוהים, מוחמד הוא הדוגמא הראשית של אדם שהגיע לשלמות באמצעות תקשורת עם אלוהים, או התגלות אלוהית ותרגולן של המידות הטובות. מסורות בתי ספר מעטות מתקרבות לאהבה הקנאית המוצגת בלימודו של מוחמד, או ממחישות בצורה כה ישירה את מערכת היחסים בין האנושי לאלוהי.